ד"ר אריאל אבקסיס
נושא העבודה: פרה-דיספוזיציה לעבריינות מין: תהליכי התמודדות עם קורבנות מינית בילדות
תקציר: המחקר בוחן את הגורמים המקדימים להתנהגות מינית פוגענית במטרה להבין ולהסביר את התנהגותם של עברייני מין. העבודה מתמקדת בתהליכי ההתמודדות עם קורבנות מינית בילדות בקרב שלוש אוכלוסיות – עברייני מין, עבריינים ואוכלוסייה נורמטיבית, על ידי בחינה רטרוספקטיבית של מאפייני הקורבנות המינית בילדות, הערכתה הקוגניטיבית, מאפייני אישיות (שליטה והערכה עצמית) ועיוותים קוגניטיביים. למחקר חשיבות בתרומתו להבנת האטיולוגיה של עבריינות מין.
ד"ר אהובה אבן זהר
נושא העבודה: תפיסת תפקיד נכדים בוגרים והאינטראקציה שלהם עם סביהם במצבי תפקוד שונים של הסבים
תקציר : המחקר עוסק בנושא ה"נכדאות" - תפיסת תפקיד הנכד הבוגר, הציפיות והמחויבויות מהתפקיד על-פי הפרספקטיבות של שני הדורות, דור הנכדים ודור הסבים. בנוסף בודק המחקר את יחסי הגומלין הקיימים בין הנכדים לסבים בשלוש קבוצות תפקוד בפעולות היום-יום של הסבים: סבים עצמאיים, סבים תשושים וסבים סיעודיים. מן הממצאים עולה קשר חיובי בין תפיסת תפקיד הנכד לבין ביצוע מתן העזרה בפועל לסב וכן שתפיסת תפקיד הנכד חיובית יותר אצל נכדים שחוו את סביהם כמטפלים בהם בילדותם.
ד"ר אבו תנהא בסמה
נושא העבודה : חומות וגשרים: נרטיבים של נשים ערביות שגדלו במשפחה גרושה עם אלימות זוגית
תקציר: בעשורים האחרונים חלה עלייה בהיקף הגירושין בחברה הערבית המוסלמית, למרות התוויות תרבותיות המתנגדות לגירושין, ומתייגות באופן שלילי בנות שגדלו במשפחות גרושות ונשים גרושות. המחקר הנוכחי בחן את הנרטיבים המאפיינים את סיפור חייהן של 20 נשים ערביות מוסלמיות בישראל, שגדלו במשפחה גרושה עם אלימות זוגית מצד האב כלפי האם. המחקר התעמק בתפיסות ובמשמעויות של נשים אלו לחוויותיהן במשפחת המוצא, השלכות הגירושין על עיצוב העצמי בבגרותן, הנרטיב הזוגי והנרטיב האימהי שלהן, זאת בתוך הקשר של תיוג שלילי של נשים ממשפחות גרושות בחברה הערבית ודחייתן.
בניתוח "סיפורי חיים" עלו שלוש טיפולוגיות של נרטיבים המבטאים התמודדות שונה עם חוויות העבר ותגובות חברתיות מדכאות, ואת הזהות העצמית של הנשים ביחס לגדילתן במשפחות גרושות. הטיפולוגיה הראשונה מייצגת נרטיב של שתיקה וכניעה לקשיים ולחסמים שאותן נשים התמודדו איתם. הטיפולוגיה השנייה משקפת טרנספורמציה בנרטיב ביחס לחסמים, ותפיסתם כמאתגרים ומזמינים התמודדות אישית עם התנגדות ושינוי. הטיפולוגיה השלישית מייצגת נרטיב של התמודדות המדגישה התנגדות אקטיבית לחסמים אלה, כולל הסתייעות בגורמים משפחתיים ומקצועיים המלווים אותן בתהליך ההתמודדות בתקופות שונות בחייהן.
המחקר מדגיש את הצורך בהתערבות וסיוע לנשים ערביות שגדלו במשפחות גרושות, שבמסגרתם מתחולל תהליך של מעבר מתפיסה של קורבנוּת, חוסר אונים וסבל, לתפיסה המדגישה בחירה, התמודדות, טרנספורמציה חיובית, העצמה וצמיחה אישית וחברתית.
ד"ר שירלי אברמי
נושא העבודה: מנבאי כוונת השתתפות ואופן ההצבעה בחוק לשוויון זכויות של אנשים עם מוגבלות, על רקע חוקי רווחה מוצעים.
תקציר: המחקר בדק מהם הגורמים שינבאו את כוונת ההצבעה ואופן ההשתתפות של חברי הכנסת בחוק לשוויון זכויות של אנשים עם מוגבלות, חוק שכר מינימום וחוק קצבת זקנה. נבדק המתאם בין כוונת ההשתתפות ואופן ההצבעה לבין סולם ערכים אישי, מצע המפלגה, דפוס הצבעות קודם בתחום הרווחה, והיכרות עם אנשים עם מוגבלות, במשפחה הגרעינית ובאופן כללי. הממצא הדרמטי והמטריד ביותר הינו שלא נמצא מתאם חיובי בין היכרות עם אנשים עם מוגבלות, אפילו במשפחה הגרעינית, לבין הכוונה להשתתף ולהצביע בעד חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
ד"ר ריבי אפרת
נושא העבודה: הבנייה פנומנולוגית של זוגיות הומוסקסואלית-לסבית: דיאלוג בין חוויה ומשמעות
תקציר: המחקר החל דרכו בבחינת הקשר בין העברת רגשות בין בני-זוג הומוסקסואלים ולסביות (תשעה זוגות גברים ותשעה זוגות נשים) ובין חווית הזוגיות שלהם. לאור הממצאים שלא העלו מאפיינים ייחודים בהקשר זה, התמקד המחקר בבדיקת המשמעות הייחודית שהעניקו הזוגות לזוגיות שלהם. ייחודו של המחקר היא בהבניה פנומנולוגית של זוגיות חד-מינית בישראל, אשר נשענה על בנייתה כחלק ממערך של תת-תרבות חברתית.
ד"ר אורית ברשטלינג
נושא העבודה: "ילד של אימא ?": על כינון גבריות ואימהות בשיח על יחסי אמהות ובנים
תקציר: המחקר האיכותני בוחן באמצעות ראיונות עם בנים ואמותיהם את השיחים החברתיים המעצבים את הקשר הדיאדי ואת אופני ההבניה של הגבריות ושל האימהות בהקשר תרבותי נתון.
ד"ר ג'וליה גוזמן
נושא העבודה: "חוסן נפשי, צמיחה פוסט-טראומטית, תסמונת דחק פוסט-טראומטית והסתגלות פסיכו-סוציאלית בקרב חולי סרטן עם גידולים במערכת העיכול"
תקציר: המחקר הנוכחי חקר רגשות חיוביים ושליליים, תסמונת דחק פוסט-טראומטית, צמיחה פוסט-טראומטית והסתגלות פסיכו-סוציאלית בקרב חולי סרטן עם גידולים במערכת העיכול. המחקר התבסס על שלוש גישות המתייחסות לצמיחה פוסט-טראומטית: הגישה הקוגניטיבית, גישה המדגישה את הביטוי ההתנהגותי של צמיחה וגישת החוסן הנפשי. המחקר כלל ביטויים התנהגותיים וביטויים קוגניטיביים של צמיחה.
ד"ר גלית גז
נושא העבודה: "אסטרטגיות התמודדות עם לחץ כגורם מתערב בין עומס תפקידים לבין כוונות עזיבה: מחקר אורך לבדיקת השפעתם בקרב מדריכי סטודנטים לעבודה סוציאלית בשנת ההדרכה הראשונה"
תקציר: המחקר עוסק בכוונתם של מדריכי סטודנטים לעבודה סוציאלית, להמשיך בתפקידם לאורך זמן. המחקר בודק את המשתנים העיקריים המשפיעים על עומס תפקידים ובוחן את הקשר בין עומס תפקידים לכוונות עזיבה בתום שנת ההדרכה הראשונה. עוד בודק המחקר את הגורמים החיצוניים והפנימיים המשפיעים על כוונת המדריך לעזוב את תפקידו. בנוסף נבחנו אסטרטגיות התמודדות עם מצבי לחץ כגורם מתערב בקשר בין עומס תפקידים לבין כוונות עזיבה. ממצאי המחקר המרכזיים מדגישים את חשיבותן של העמדות אתן מגיע המדריך ועל השימוש באסטרטגיות התמודדות ממוקדות רגש כיעילות להתמודדות עם עומס התפקידים.
ד"ר הדס גולדבלט
נושא העבודה: המשמעות שמעניקים מתבגרים לאלימות בין הוריהם
תקציר: אלימות היא חוויה בעלת עוצמה רגשית חזקה עבור המעורבים בה, בין שהם חווים אותה ישירות ובין שהם חשופים לה. מטרת מחקר איכותני זה היתה להבין את חווית חשיפתם של 21 מתבגרים לאלימות בין הוריהם. נמצא, שמתבגרים אלו חיים בזהות של ניגודים, אשר מנווטת על-ידי המידה בה הם חווים יכולת לתמרן ולאזן בין ניגודים אלו. מעורבותם במריבות הוריהם נחווית כניגוד בין תחושה של בגרות טרם זמנה לבין תחושת העצמה ותובנה. מכוונותם לעתיד מאזנת את חוויות ההווה הקשות באמצעות מתן תקווה לעתיד שונה מזה שחוו בביתם.
ד"ר רחל גצלר יוסף
נושא העבודה: אמהות שחוו פגיעה מינית בילדותן משוחחות עם ילדיהן המתבגרים על רגשות:שיח רגשי בצילה של הטראומה
תקציר: המחקר הנוכחי עסק בשאלה, האם טראומת הילדות של האם מוצאת ביטוי במהלך שיח רגשי עם ילדיה המתבגרים, וכמו כן בחן האם הדרך בה אמהות אלה ממשיגות כאדם מבוגר את חוויות הילדות שלהן, כולל החוויות טראומטיות, יכולה באופן לא מודע להשתחזר באינטראקציות שלהן עם ילדיהן ולהשפיע על האופן שבו הן מנהלות שיח רגשי עימם.
ד"ר איילת גור
נושא העבודה: רשתות חברתיות ואיכות חיים של אנשים עם וללא מוגבלות בישראל
תקציר: המחקר עסק בהבניה ובדיקת הזיקות בין רשתות חברתיות, ממשיות ווירטואליות, לאיכות חיים בקרב אנשים עם וללא מוגבלות. ההשוואה בין הקבוצות העלתה: שלאנשים עם מוגבלות רשת חברתית ממשית דלה יותר מאנשים ללא מוגבלות, אולם לא נצפה הבדל דומה ברשת הווירטואלית. מידול משוואות מבניות הצביע על מודלים נפרדים לאיכות חיים בעבור כל אחת מהקבוצות. כך למשל, איכות החיים של אנשים ללא מוגבלות עולה בהתאם לתפקודם החברתי ברשת הווירטואלית, קשר שלא התגלה בקרב אנשים עם מוגבלות.
ד"ר גלי זהר
נושא העבודה: מעגל ההרס העצמי: תפקידם של מנגנונים דיסוציאטיביים ורגישות תחושתית בפציעה עצמית
תקציר: מחקר זה בדק את הקשר בין רקע של התעללות מינית או פיזית בילדות, דיכאון, תחושת יכולת, רמת הדיסוציאציה ורגישות חושית בקרב נערות במצוקה השוהות במקלטים לנערות חוסות בישראל. כמו כן נבדקו משתנים דמוגרפיים של הנערות ונבדקו התנהגויות סיכון נוספות כגון הפרעות אכילה, שימוש לרעה בסמים ואלכוהול והתנהגות אובדנית. מחקר מצא קשר מובהק וחזק בין התעללות מינית בילדות לבין התנהגויות פציעה עצמית. נמצא כי דיסוציאציה הינה גורם מתווך בקשר שבין פציעה עצמית והתעללות מינית. עוד נמצא כי התעללות מתמשכת עשויה להוביל לדיכאון.
ד"ר מיקי ויינברג
נושא העבודה: הקשר בין נטייה לסלוח, הערכה עצמית, תמיכה חברתית ואסטרטגיות התמודדות לבין תסמינים פוסט טראומטיים ותפקוד פסיכוסוציאלי של נפגעי טרור ובני זוגם
תקציר: המטרה המרכזית של המחקר הינה לבדוק את הקשר בין משאבים פנימיים (נטייה לסלוח והערכה עצמית), משאבים חיצוניים (תמיכה חברתית), משתנים דמוגרפים, משתני אירוע הפגיעה ואסטרטגיות התמודדות (מיקוד בבעיה, ברגש והימנעות) על פי מודל הדחק לבין תסמינים פוסט-טראומטיים של קרבן טרור ובן זוגו ותפקוד פסיכוסוציאלי של הקרבן. זאת, תוך בחינת הקשר הדיאדי של בן הזוג על התמודדות הקרבן. ממצאי המחקר תורמים להבנת תהליך ההתמודדות של קרבנות טרור ובני זוגם, ומרחיבים את הידע וההבנה התיאורטיים באשר למאפיינים הקשורים לתסמינים פוסט-טראומטיים ותפקוד פסיכוסוציאלי בקרב קרבנות טרור ובני זוגם.
ד"ר סאברין ח'יאט
נושא העבודה :פגיעות גילוי עריות בחיי נשים פלסטיניות בישראל
תקציר: עבודת מחקר זו הראשונה לבחון את תופעת פגיעת גילוי העריות בחייהן של נשים פלסטיניות בישראל. היא התבססה על מתודולוגיה נרטיבית, לפיה נערכו 39 ראיונות עם 16 נשים שעברו פגיעה. שתי תמות מרכזיות עלו מניתוח הנתונים: א) דינמיקת פגיעת גילוי העריות בחברה הפלסטינית בישראל; ב) המשמעויות שהנשים העניקו לפגיעה וצורות ההתמודדות שלהן עם נוכחותה בחייהן העכשוויים. לאור הממצאים, דינמיקת הפגיעה הומשגה כ"טראומת בגידה מרובה", כן הוצעה טיפולוגיה פסיכו-חברתית המרחיבה את ההבנה ביחס לקשר שנמצא בין משמעות הפגיעה לבין צורת ההתמודדות אתה.
ד"ר אורן יורקביץ
נושא העבודה: היבטים פסיכו-סוציאליים ותפקודיים ורווחה אישית של בוגרים עם אינטליגנציה גבולית והפרעות קשב וריכוז
תקציר: במהלך ה-15 השנים האחרונות התפרסמו מחקרים שהציגו את אוכלוסיית הבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז כבעלי שיעור גבוה, במיוחד, של אי השתלבות בחברה. בוגרים עם הפרעות קשב וריכוז עם אינטליגנציה גבולית זכו עד כה לתשומת לב מחקרית מועטה. מודל מחקר מציג שתי חלופות לרווחה אישית של בוגרים עם אינטליגנציה גבולית והפרעות קשב וריכוז, כאשר זו מופיעה כמשתנה תלוי בהקשר למשתנים פסיכו- סוציאליים, וכן כמשתנה בלתי תלוי. על פי המשגה זו, לאינטליגנציה גבולית ולסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז קשר והשפעה על רמות השתתפות החברתית והרווחה האישית של הבוגר לו אינטליגנציה גבולית והפרעת קשב וריכוז. ומאידך, רווחה אישית נמוכה יכולה להשפיע על ההשתתפות החברתית ולהחריף את הסימפטומים והתפקוד. לממצאי המחקר השלכות חשובות למחקר ולפרקטיקה השיקומית. אף שהמחקר בדק את רווחתם האישית ומשתני אדם סביבה בנקודת זמן אחת, הוא השיג תובנות משמעותיות על ההבדלים בין גברים ונשים ובין צעירים למבוגרים.
ד"ר אילנית יעקב
נושא העבודה : נרטיבים אודות הגוף הפצוע – הבנייתה של זהות לאחר תאונת דרכים
תקציר: המחקר מתאר את השינויים שעוברים אנשים שנפצעו פציעות קשות בגופם במהלך תאונות דרכים באמצעות מודל תיאורטי הקושר בין שלושה מושגים; גוף-זהות-נרטיב. השתתפו בו חמישה עשר משתקמים מ"בית החולים לוינשטיין" המספרים בפני קהל אודות פציעתם ומהלך השיקום. ניתוח הממצאים והדיון מציגים את השימוש בתוכן, בצורה ובפעולה הנרטיבית כדי לתאר את השבר בזהות הקשורה בשינויים הגופניים ואת בנייתה מחדש, באספקטים אישיים וחברתיים.
ד"ר דניאלה מזור
נושא העבודה: ההבניה החברתית של המיניות בקרב נשים עם מוגבלות פיזית או חושית בהשוואה לנשים ללא מוגבלות
תקציר: נשים עם מוגבלות נזנחו במהלך ההיסטוריה הן על ידי העוסקים בסוגיות הקשורות למוגבלות והן על ידיד התנועות שעסקו בשוויון זכויות לנשים. מסקירת ספרות עולה כי נשים עם מוגבלות שייכות לאחת הקבוצות השוליות והפגיעות ביותר בחברה והן מתויגות על ידי סטריאוטיפים ודעות קדומות , הן בהקשר למוגבלות והן מעצם היותן נשים. העבודה הנוכחית עוסקת בהרחבת הידע באשר לתהליך של הבניית המיניות אצל נשים בוגרות עם נכויות, מולדות או נרכשות, פיזיות או חושיות, על-ידי בדיקת הקשר שבין הדימוי העצמי, הדימוי הגופני והדימוי המיני שלהן לבין עמדות ומחסומים חברתיים כלפי אנשים עם מוגבלות בכלל וכלפי מיניותן של נשים עם מוגבלות בפרט. בדיקת ההקשרים הללו מבוססת על עקרונותיה של תיאורית ההבניה החברתית, אשר טוענת כי המוגבלות אינה תופעה אינדיווידואלית אלא תופעה שמוגדרת כצורה חברתית-תרבותית. כלומר, המוגבלות אינה עובדה ביולוגית אלא היא פונקציה של הבניה חברתית ולמעשה המיניות היא התחום שבו הושגה התקדמות הפחותה ביותר בניסיון לשלב אנשים עם מוגבלות בקהילה .
ד"ר סואר מחול חורי
נושא העבודה: הקשר בין משאבים אישיים וחברתיים ואסטרטגיות התמודדות לבין איכות חיים, מצוקה, ותפיסת עתיד: השוואה בין אימהות לילדים חולי סרטן במגזר היהודי והערבי.
תקציר: המחקר התבסס על המודל הקוגניטיבי של לחץ והתמודדות ובדק 197 אימהות יהודיות וערביות שילדיהן אובחנו כחולי סרטן ונמצאים בשלב הטיפול הפעיל. הממצאים העיקריים הראו תרומה חיובית של משאבי האמהות להתמודדות ולהסתגלות, כאשר הערכת הלחץ או התמודדות ממוקדת ברגש תווכו את אפקט המשאבים על הסתגלות. אמהות ערביות דווחו על תמיכה חברתית נמוכה יותר והתמודדות ממוקדת ברגש גבוהה יותר מאשר אמהות יהודיות. ממצאי המחקר תורמים לידע בתחום של התמודדות הורים לילדים חולי סרטן מתרבויות שונות.
ד"ר דורית מינץ
נושא העבודה: קשרים, השפעות ואינטראקציות משפחתיות במצבי נתק על רקע עזיבת הדת והקהילה החרדית-מחקר משפחות
תקציר: מחקר זה בא לבדוק כיצד נחווית עזיבת הדת בקרב המשפחה על ידי העוזב.ת ועל ידי הוריו, ומהן השלכותיה עליהם. המסגרת התיאורטית שממנה נבעה שאלת המחקר מתבססת על תיאוריית הסולידריות הבין־דורית (Bengston et al., 2000, 2002), המדגישה את הסולידריות הרגשית והרעיונית כלפי ההורים והדורות הקודמים במשפחה. כמו כן על התיאוריה המערכתית־משפחתית הבין־דורית של בואן (Bowen, 1978) המדגישה תהליכים משפחתיים המאפשרים או מונעים נפרדות. מממצאי המחקר עולה, כי בעקבות העזיבה נוצר תהליך נפרדות כפול (Dual processes of differentiation of the self): העוזב.ת חווה תהליך נפרדות הן ממשפחתו והן מהחברה החרדית ובה בעת המשפחה חווה נפרדות מהבן או הבת העוזבים, וכן נפרדות מסוימת מתפיסות החברה החרדית כלפי שונות במשפחה כאשר לפחות בתחילת התהליך נוצרים שני נתקים הקשורים זה לזה (dual cut-off): העוזב.ת מתנתקים הן מהמשפחה והן מהחברה, והמשפחה מתנתקת מהעוזב.ת וברוב המקרים גם באופן חלקי מהחברה החרדית במטרה לשמור בסוד את תהליך העזיבה. הקונפליקט, גם אם עוצמתו תיחלש, לעולם לא ייפתר במלואו אלא אם העוזבים יחזרו לקבל את ערכי הליבה של המשפחה והחברה החרדית, כלומר, חזרה בתשובה. קונפליקט זה הוא בעל עוצמה והשלכות מרובות, ולעיתים קרובות הוא נחווה כקונפליקט בין נאמנויות: על המשפחה לבחור בין הקשר עם העוזב.ת על שלל תוצאותיו והשפעותיו בקרב כלל בני המשפחה, לבין הא־ל או הדת או הקהילה – בין הסולידריות המשפחתית לזו הקהילתית. תוצאות מחקר זה מאפשרות המשגה של קונפליקט הנוצר בין אחד מחברי המשפחה למשפחה בחברה שבה ישנה זהות מוחלטת בין ערכי המשפחה וחוקיה לבין אלו של החברה.
ד"ר יוחאי נדן
נושא העבודה: השיח הרב-תרבותי בחינוך והכשרה לעבודה סוציאלית בישראל
תקציר: השיח הרב-תרבותי בחינוך והכשרה לעבודה סוציאלית בישראל. מטרת מחקר זה היא לזהות ולנתח את האופנים בהם מובנה שיח החינוך וההכשרה לעבודה סוציאלית רב-תרבותית בישראל. במסגרת המחקר נערכו ראיונות עם אנשי חינוך והכשרה לעבודה סוציאלית, ונותחו סילבוסים של קורסים העוסקים ברב-תרבותיות בעבודה סוציאלית בישראל. ניתוח הנתונים הניב ארבע תימות: משמעויות שונות למושג "רב-תרבותיות", הבניית קטגוריות של הבדלים, ה'אחר' בשיח ה"רב-תרבותי", ואופני התמודדות עם קונפליקטים סוציו-פוליטיים. אחד הממצאים המרכזיים הוא כי השיח הרב-תרבותי בעבודה סוציאלית מתאפיין בדה-פוליטיזציה, המתקיימת באמצעות תהליכי השתקה המתרחשים במסגרתו.
ד"ר טלי נחום
נושא העבודה: דפוסים סימביוטיים במשפחה, מצוקה נפשית ונטיות התאבדות אצל מתבגרים
תקציר: המחקר הנוכחי מציע מסגרת תיאורטית לקשר בין מרכיבי התקשורת הסימביוטית במשפחה, על פי תפיסתו של המתבגר, והשפעתה על תהליך היווצרות מצבי דיכאון, דימוי עצמי נמוך, חוסר תקווה, לבין ניסיונות התאבדות של מתבגרים. המחקר כלל 175 מתבגרים יהודים שבצעו ניסיון התאבדות בגילאי 14-18. נמצא כי ככל שמרכיבי התקשורת הסימביוטית בין הורים למתבגרים, הכוללים נוקשות חשיבה, עויינות, מסרים מבולבלים, איבוד גבולות ותלות היו בעלי ערכים גבוהים יותר, מדדי מצב רגשי: דיכאון מצבי, דימוי עצמי נמוך וחוסר תקווה היו גם הם בעלי ערכים גבוהים בקרב קבוצת המחקר יותר מאשר קבוצת הביקורת.
ד"ר נורית נחמני
נושא העבודה: הקשר בין איכות היחסים עם האב לבין אינטימיות ביחסים בין-אישיים של בוגרים צעירים שגדלו ללא אב: גירושין מול יתומים.
תקציר: המחקר דן בהשלכות לטווח ארוך של אובדן אב מגיל צעיר, על האינטימיות בזוגיות, בבגרות צעירה. הממצאים מצביעים על: השפעת סטטוס אב (נפטר/גרוש/נוכח) על המימד הרגשי באיכות הקשר עם האב; מימד רגשי זה מנבא: את מידת היכולת לממש כישורי אינטימיות נחווית במדד תשוקה ואת מידת הגיבוש של "זהות האני"; תחושה של אובדן אב מנבאת את מידת קיום הקשר הזוגי בהווה של הנבדקים.
ד"ר שרון נחמני
נושא העבודה: פרופיל פסיכו-סוציאלי של התמכרות: ייחודי לסמים או מאפיין גם הימורים פתולוגיים והפרעת אכילה התקפית?
תקציר: מחקר זה עוסק בשאלה האם מכורים לסמים, מהמרים פתולוגיים ובעלי הפרעת אכילה התקפית חוו חוויות ילדות טראומטיות דומות, הם בעלי אפיונים פסיכולוגיים משותפים וחווים דיסוציאציה כללית ותחושת ניתוק בזמן העיסוק בסמים, בהימורים ובהתקפי זלילה. ממצאי המחקר העיקריים מצביעים על כך שחיפוש ריגושים, התמודדות ממוקדת ברגש, דכאון וחרדה תורמים לשעור הדיסוציאציה של שלושת קבוצות המכורים. לממצאים יש השלכות תאורטיות וקליניות לתחום ההתמכרויות.
ד"ר טלי סטולובי
נושא העבודה: תקשור - הסתגלות או מצוקה? הקשר בין היסטוריה של טראומה, דיסוציאציה ואיכות חיים בקרב נשים שעוסקות בתקשור
תקציר: מחקר חלוץ זה גובש על בסיס הפרדיגמה הקושרת בין טראומה ובין דיסוציאציה, וחקר את הקשר בין היסטוריה טראומתית לבין נטייה לדיסוציאציה, אבסורציה (השתקעות חוויתית), נרקיסיזם ואיכות חיים בקרב אוכלוסיה העוסקת בתקשור, בהשוואה לאוכלוסיה בעלת היסטוריה טראומתית דומה, שלא עוסקת בתקשור.
ד"ר כרמית סלע
נושא העבודה : "להמשיך לחיות לאחר התאבדות ילד: חוויה ומשמעות בקרב הורים שילדם התאבד"
ד"ר מאיה פלד אברם
נושא העבודה: הדרכה על טיפול בטראומה: תרומתם של מאפייני ההדרכה והמדריך לתפקודם האישי והמקצועי של מודרכים
תקציר: הדרכה על טיפול בטראומה: תרומתם של מאפייני ההדרכה והמדריך לתפקודם האישי והמקצועי של מודרכים. המחקר עסק בזיהוי גורמי הסיכון לטראומטיזציה עקיפה בקרב אנשי טיפול, לצד בחינת תרומתה של הדרכה פרטנית לרווחתו האישית ולתפקודו המקצועי של המטפל. ממצאי המחקר מלמדים על כך שלעבודה טיפולית עם נפגעי טראומה יש השלכות אישיות בקרב מטפלים המצויים בסיכון מוגבר וכי להדרכה פרטנית בעלת מאפיינים התייחסותיים תפקיד חשוב בצמצום תופעת הטראומטיזציה העקיפה ובשיפור תפקודו המקצועי של המטפל.
ד"ר נירית פליבצקי
נושא העבודה: הקשר בין מחשבות אילו, אסטרטגיות התמודדות ומשאבי התמודדות לבין תסמינים פוסט-טראומטיים בקרב פצועי התקפות טרור
תקציר: המחקר עוסק בהרחבת ההבנה, על פי תיאורית ההתמודדות עם מצבי דחק והתיאוריה הקוגניטיבית הנוגעת למחשבות האילו (counterfactual thinking), לגבי תהליך ההתמודדות עם מצבי דחק טראומטיים התפתחות תגובות פוסט-טראומטיות ומצוקה רגשית, בקרב אנשים שחוו טראומה כפציעה בפיגוע טרור.
ד"ר זוהר ספיבק לביא
נושא העבודה: הקשר בין מאפיינים אישיים, משפחתיים וחברתיים-תרבותיים לבין התנהגות אכילה פתולוגית בקרב מתבגרות (גילאי 13-11): הערכת מודל לתכנית מניעה
תקציר: פתולוגיה הקשורה באכילה, הכוללת עמדות והתנהגויות לא תקינות ביחס לאוכל, אכילה ומשקל ודימוי גוף נמוך, מהווים גורמי סיכון משמעותיים להתפתחותה של הפרעת אכילה בהגדרתה הקלינית. גורמי הסיכון להפרעות אכילה, מצביעים על שילוב של מאפיינים אישיותיים, משפחתיים וחברתיים-תרבותיים. אחת מההמלצות העיקריות של המומחים בתחום היא לערב את המשפחה בתכניות למניעת הפרעות אכילה, זאת על מנת להשיג שינוי התנהגותי ארוך טווח בקרב נערות המשתתפות בתכנית. מטרת המחקר העיקרית היא להשוות בין נערות שהשתתפו בתכנית למניעת הפרעות אכילה: קבוצה ללא השתתפות אימהות, קבוצה שהאימהות השתתפו בתכנית מקבילה לבנותיהן וקבוצת ביקורת. המסגרת התאורטית של עבודה זו נשענת על תאוריית ההחפצה, תאוריית ההשוואה החברתית והתאוריה החברתית קוגניטיבית. במחקר השתתפו 118 נערות. שבעים מתוכן היוו את קבוצת המחקר, 35 נערות עם אימהות בהתערבות מקבילה ו-35 ללא אימהותיהן. ארבעים ושמונה היוו את קבוצת הביקורת. כלי המחקר כללו 9 שאלונים לדיווח עצמי ואת תכנית ההתערבות לנערות והתכנית לאימהות. תוצאות המחקר הראו כי בקרב הנערות שאימותיהן לא לקחו חלק בהתערבות, נמצא שיעור גבוה של התנהגויות אכילה פתולוגיות, בהשוואה לבנות שאימותיהן לקחו חלק בהתערבות. הממצא החדשני של המחקר הוא לגבי השפעת מעורבות אימהות על התנהגות בנותיהן בנושאי אכילה ומשקל. לממצא זה עשויה להיות תרומה חשובה לתאוריה הקיימת בתחום קידום הבריאות ככלל ומניעת הפרעות אכילה בפרט. תרומה זו משמעה, ביסוס מודל המעורבות האימהית לתאוריה אשר תהווה בסיס להתערבויות מניעתיות וכחלק בלתי נפרד מתהליכי שינוי התנהגויות מסכנות של ילדים ומתבגרים.
ד"ר צור רונית
נושא העבודה: ילדים נפגעי עבירות מין על דוכן העדים: הקשר בין העדה בבית משפט להסתגלות פסיכולוגית לאחר המשפט
תקציר: המחקר בוחן את תפקודם של ילדים בישראל נפגעי עבירות מין על דוכן העדים ואת הסתגלותם הפסיכולוגית לאחר העדה. מהמחקר עולה כי ילדים המעידים נגד הפוגע, בתנאי הגנה ותמיכה לא רק שאינם נפגעים אלא אף חל שיפור בהסתגלותם בטווח הקצר לאחר העדה בהשוואה לילדים שלא העידו. השיפור בהסתגלות נשמר אף בטווח הארוך. נמצא כי צמצום הדחק והגברת התמיכה לילדים בבית המשפט עשויים לקדם את תפקודם בבית המשפט וגם את הסתגלותם הפסיכולוגית.
ד"ר ליאת פסח
נושא העבודה: מציץ ונפגע? השפעות העבודה עם נשים מוכות על חייהם הפרטיים של המטפלים בהם.
תקציר: עד כה המחקר המדעי הרבה לעסוק בהשפעת אנשי המקצוע על המטופלים. רק לעיתים רחוקות נבדקה השפעת המטופלים על אנשי המקצוע. מטרת מחקר זה היתה לתאר ולנתח את האופן בו עו"סים חווים את השפעות עבודתם עם נשים מוכות על חייהם הפרטיים - ברמה האישית, הזוגית, והמשפחתית לאורך זמן- ועל חייהם כאנשי מקצוע. המחקר נערך במסורת פנומנולוגית עם דגש על המשמעויות והפרשנויות של המשתתפים.
ד"ר טל קרויטרו
נושא העבודה: הבניית מודל תיאורטי רגיש תרבות לניבוי כוונה וביצוע של בדיקות לאיתור מוקדם של סרטן השד
תקציר: מטרת המחקר הנוכחי הייתה לזהות משתנים מרכזיים המשפיעים על כוונה לבצע ממוגרפיה וביצוע ממוגרפיה בפועל בקרב נשים יהודיות ערביות, וכן לחקור את ההבדלים במשתנים אלו בין הקבוצות, ואת ההבדלים בקשרים בין משתנים אלו בין הקבוצות. מתוך ממצאים אלו מוצע מודל אינטגרטיבי רגיש תרבות המאחד מרכיבים מתאורית ההתנהגות המתוכננת וממודל התנהגויות הבריאות וגם משלב משתנים רגישי תרבות: פטליזם לסרטן, משפחתיות וחסמים תרבותיים לביצוע ממוגרפיה.
ד"ר שריל שולה רבין
נושא העבודה: התמודדות עם ההחלטה לגבי השתתפות בניסוי קליני: השפעת תהליכים קוגניטיביים על תוצרי ההתמודדות.
תקציר: עבודה זו עסקה בהתמודדות של חולים אחרי קבלת החלטה באם להצטרף או לא לניסוי קליני. תוצאות המחקר מעידות על כך שנעשה שימוש בכל אסטרטגיות ההתמודדות, עם שכיחות גבוהה יחסית של אסטרטגיות קוגניטיביות אקטיביות לעומת רגש/הימנעות. נראה כי ההתמודדות היא אדפטיבית יותר (קרי, תוצרי התמודדות חיוביים יותר) כאשר נעשה שימוש באסטרטגיות עקביות להתנהגות האפיסטמית המועדפת.
ד"ר תהילה רייט
נושא העבודה : נעות בין קטבים "בין טראומה ובדידות לבין אהבה, אמון וצמיחה יחד תפיסותיהן של צעירות במצבי מצוקה את היחסים הזוגיים
תקציר: המחקר מתמקד בתיאור ובניתוח חוויות ומשמעויות של יחסים זוגיים בקרב צעירות אשר סיפורי חייהן מאופיינים במצבי מצוקה אישיים, משפחתים וחברתיים, מהעבר ובהווה. המחקר התבסס על ראיונות עומק עם נשים בגילאי 18-25 ובגישה פנומנולוגית-פמיניסטית שמטרתה השמעת קולן של נשים. תוצאות המחקר מצביעות על תמונת עולם זוגית מורכבת המכילה קונפליקטים ומאבקים פנימיים כמו גם דרכי התמודדות של צעירות בהתגברות על מצוקות ובמאמציהן לבנות יחסים זוגיים מיטיבים. למחקר השלכות פרקטיות של התערבות מניעתית, המבוססת על הכרת הכוחות ויכולות ההישרדות של צעירות במצבי מצוקה ליצור שינוי.
ד"ר עומר שגיא
נושא העבודה: "הזדקנות מוצלחת" בקרב הומוסקסואלים ולסביות בחברה הישראלית
תקציר: מחקר חלוץ זה מתווה מסגרת המשגתית לחקר תהליך "הזדקנותם המוצלחת" של הומוסקסואלים ולסביות בחברה הישראלית ובודק: 1) מהם המרכיבים והמאפיינים של רווחה נפשית סובייקטיבית בקרב הומוסקסואלים ולסביות בחברה הישראלית; 2) באיזו מידה ה"הזדקנות המוצלחת" של הומוסקסואלים ולסביות משלבת את הגישה הפסיכוסוציאלית ומתייחסת לקשרים בין אדם לסביבה, במילים אחרות, האם מודל אדם-סביבה הבוחן תהליך הזדקנות של אוכלוסייה מגדרית ואת זו של תתי-אוכלוסיות, תורם להבנתה של רווחה נפשית סובייקטיבית.
ד"ר תמר שורץ-זיו
נושא העבודה : תפקיד העבודה הסוציאלית הקהילתית הציבורית בערים המושפעות מקונפליקט אתנו-פוליטי: הבניית מדיניות ומרחבים עירוניים
ד"ר שירי שנאן אלטמן
נושא העבודה: הקשר בין ייצוגי מחלת אלצהיימר לבין שחיקה מקצועית בקרב עובדים סוציאליים ואחיות בבתי חולים ובמוסדות סיעודיים
תקציר: מטרת המחקר הייתה לבחון ייצוגי מחלה קוגניטיביים ורגשיים של עובדים סוציאליים ואחיות בנוגע למחלת אלצהיימר ולבדוק את הקשר בין ייצוגים אלו לבין רמת השחיקה של עובדים סוציאליים ואחיות בבתי חולים ובמוסדות סיעודיים, תוך התבססות על מודל הויסות העצמי ובדיקת המשתנים ידע אודות מחלת אלצהיימר, משתני תפקיד, משתנים מקצועיים ומשתנים סוציו-דמוגרפיים. נמצא כי מחלת אלצהיימר נתפסה בעיני המשתתפים כבעלת סימפטומים יותר קוגניטיביים ופחות התנהגותיים, ככרונית, בעלת השלכות משמעותיות על חיי המטופל וסביבתו, כברת שליטה ומובנת ברמה בינונית, כלא מחזורית וכמעוררת ייצוגי מחלה רגשיים שליליים בינוניים. נמצאו קשרים מובהקים מבחינה סטטיסטית מעטים בלבד בין ייצוגי מחלה קוגניטיביים לבין שחיקה מקצועית. העקביות היחידה שנמצאה הייתה בקשרים שנמצאו מובהקים מבחינה סטטיסטית בין ייצוגי מחלה רגשיים לבין שחיקה מקצועית. על מנת להבין לעומק את ממצאי המחקר הכמותני נערך מחקר איכותני אשר בו נמצא כי איפיוני מחלת אלצהיימר נתפסו על ידי המשתתפים כמשפיעים על עובדים סוציאליים ואחיות במישור האישי ובמישור המקצועי וכמובילים לשחיקה מקצועית