דברי ראש בית הספר

  ד"ר איריס לביא

בחרתי את הכיוון המקצועי שלי כיוון שמאד רציתי להבין אנשים ומה הגורמים שמובילים אותם להתנהגויות ולרגשות שונים. הסקרנות הזאת, לגבי אנשים ואיך הם פועלים, הובילה אותי ללימודי פסיכולוגיה.

קיוויתי שאוכל להבין אנשים רק מהתבוננות בהם או להבין אותם יותר טוב בעקבות דברים שהם אומרים (עד עכשיו זה לא קרה...). נקודת המוצא החברתית והמחקרית שלי היא שכל אדם עלול להיקלע לקושי אשר הוא לא יצליח לצאת ממנו בכוחות עצמו. כל אדם עשוי להצטרך לעזרה מתישהו – ולפעמים, גם תמיכה קלה עשויה להוביל לשינוי משמעותי אצל האדם ואצל משפחות.

במהלך הלימודים התחדדו לי התחומים אשר מעניינים אותי יותר מכל: איך המשפחה עשויה להשפיע – לחיוב ולשלילה – על ההתפתחות של ילדים וכיצד משפחות מצליחות להתגבר על משברים. את עבודת הדוקטורט שלי ערכת בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. עם סיום הדוקטורט נסעתי לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, אשר במהלכו התחלתי לערוך מספר מחקרים אשר מתמקדים בעיבוד מידע רגשי על ידי הורים וילדים ובתכניות מניעה והתערבות בהקשר של משפחות. כיום, אני חוקרת מעברי חיים שונים ומשברים שונים אצל משפחות ואיך חוסן משפחתי ואישי עשוי לעזור בהתגברות על מעברים ומשברים. למשל, אני חוקרת תוכניות הדרכת הורים, ועוסקת בניסיון להבין מה ההיבטים של תוכניות שונות אשר מובילים אותן להיות יעילות יותר בעזרה לאנשים, לעומת תוכניות אחרות.

במסגרת בית הספר לעבודה סוציאלית אני מצליחה גם לחקור את התחומים שמעניינים אותי בנפש האדם, לתת ביטוי לאמונה שלי בכוחות של אנשים להשתקם, ולבטא את העמדה שלי לגבי התפקיד של החברה בתמיכה באוכלוסיות מוחלשות.